חוק הנגישות המנדטורי (Israel Law Nachivility Law) הוא כינויו של חוק הנגישות המנדטורי. הוא גויס כדי לוודא שלכל אזרחי ישראל תהיה גישה לשירותים ציבוריים. הוא מכסה שירותי מפתח כגון בנקאות, ביטוח ובריאות. החוק גם קובע עונשים על אי עמידה בתקנות.
אנחנו נסתכל על תקנה 35 והעונשים שלה במאמר הזה. נבחן גם את ההשלכות של אי ציות לחוק.
תקנה 35
חוק הנגישות המחייב בישראל, תקנה 35, הוא תנאי מרכזי העושה את האתרים נגישים לאנשים עם מוגבלויות. היא נחקקה בשנת 1998 על ידי ממשלת ישראל ומאז תוקנה. זוהי חקיקה רחבה המכסה הן ארגונים פרטיים והן ארגונים ציבוריים. זה גם מכסה תקשורת ומידע. לחוק זה השלכות חיוביות רבות על נכים בישראל.
תקנה 5568 חלה הן על ארגונים ציבוריים והן על ארגונים פרטיים, והיא מחייבת ארגונים לגלות ציות לקווים המנחים של WCAG 2.0 Level AA. החוק חל על ישויות ציבוריות ועל כל ארגון פרטי המציע שירותים לציבור. קבלנים פרטיים עם הכנסות של פחות ממאה אלף שקלים חדשים בשנה פטורים מהחוק. עסקים קטנים ובינוניים עם נוכחות ברשת נדרשים ליישם את החוק.
בנוסף לדרישות המשפטיות, נהיים יותר ויותר חשובות תקנות הנוגעות לנגישות מקוונת. עסקים וממשלות חייבים לדבוק בחוקים כדי שהמוצרים והשירותים שלהם יהיו נגישים לכולם. החוקים משפיעים גם על אתרים ציבוריים ויישומים ניידים. יישומים ואתרים לא תואמים עלולים להוביל לתביעות משפטיות ולמוניטין פגום של מותג. מאמר זה בוחן כיצד התקנות יכולות לעזור לך בעבודתך היומיומית. חקיקה זו מהווה התקדמות משמעותית בחוקי הנגישות בישראל.
התובעת המחוזית מספקת את המסגרת לחוקי הנגישות העתידיים. הנחיות הנגישות של עוזר התובע המחוזי מעורפלות מכדי לקבל הצהרה ברורה של מדיניות. יתר על כן, הוא נכתב לפני העידן הדיגיטלי, ולכן החקיקה לא שיקפה את המציאות. חוק הנגישות המחייב בישראל, תקנה 35, מספק הגדרה וקווים מנחים ברורים לאופן שבו ניתן ליישם נגישות. חשוב שתכיר בכך שהתובע המחוזי אינו מושלם ואינו המקור היחיד לחקיקת נגישות. היא מספקת מסגרת לחקיקה עתידית ומתווה מגוון נושאים.
החוקים בישראל הם צעד הכרחי לקראת חברה כוללת יותר. תקנות אלה נועדו להפוך את המרחבים הציבוריים ואת מקום העבודה לנגישים יותר לאנשים עם מוגבלויות. במקרים מסוימים, התקנות יחייבו מעסיקים לוודא שעובדיהם מסוגלים לגשת לכל המידע והשירותים. אבל תקנות שאינן תקפות במלואן אינן יכולות להועיל למקום העבודה כמו החקיקה. על המעסיקים לשקול נגישות בעת העסקת עובדים.
אולי יעניין אותך:
פטורים
בישראל מדובר בעבירה אזרחית שעסק אינו מצליח להפוך את אתר האינטרנט שלו לנגיש לבעלי מוגבלויות. ארגונים של אנשים מוגבלים יכולים גם להגיש פעולות קולקטיביות נגד ישויות שלא עומדות בדרישות המינימום. למרות שיש כמה חריגים לחוק, הם לא נפוצים כמו שאתה חושב. מאמר זה יבליט כמה מן החריגים הבולטים ביותר. קרא על מנת ללמוד יותר.
החוק מבוסס על Web Content Encility Lines (WCAG), שהוא תקן בינלאומי לנגישות באינטרנט. הוא מחולק לשלוש רמות של קונפורמציה. הרמה הגבוהה ביותר היא AA שדורשת מאתרים לדבוק ב WCAG 2.0. 5568 חל על ישויות ציבוריות ועל כל ארגון המספק שירותים לציבור. קבלנים פרטיים עם הכנסה שנתית ממוצעת של מאה אלף שקלים חדשים או פחות פטורים מחוק זה. חשוב לזכור שאפילו עסקים גדולים חייבים לציית לחוק.
לאנשים עם מוגבלויות יש זכות לביטחון כלכלי, בנוסף לכך שהם פטורים מחוק הנגישות. רבים מהאנשים עם מוגבלויות מתמודדים עם מחסומים גבוהים יותר בחייהם המקצועיים ועם נטל כלכלי נוסף. ישראל מציעה קצבת נכות חודשית לאנשים עם מוגבלויות. הם יכולים גם לקבל תעודת נכות שנותנת להם הנחות במוסדות רבים. בנוסף לכך, קיימים מספר עזרים פיננסיים נוספים עבור אנשים עם מוגבלויות.
למרות הפטורים החוקיים, תקנות הנגישות הישראליות מחייבות עסקים וארגונים להפוך את אתרי האינטרנט שלהם לנגישים לכל המבקרים. החוק גם מחייב גופים פרטיים ליישם את תקן נגישות האינטרנט, תקן ישראל 5668, ולאמץ את תקן WCAG 2.0. נכון ל-Oct. 2017, אתרים, יישומים ומסמכים דיגיטליים שהועלו לאחר התאריך חייבים לדבוק בדרישות החדשות. מידע אישי חייב להיות זמין לכולם עד 2022.
עונשים
בחוק הנגישות הישראלי יש עונש חמור יותר מאשר בסעיף 508 של ארצות הברית. בעוד שבתי המשפט רשאים להורות לבעל אתר אינטרנט לשנות או להתאים את האתר שלו כדי להפוך אותו לנגיש יותר, הרי ש-IS 5568 מספקת אמצעי ענישה נוסף. 5568 מאפשר לתובע את הזכות לדרוש פיצויים עד 50,000 ש “ח. התובע אינו צריך להוכיח נזק או הפסד לבעל האתר. הוא רק צריך להראות שהאתר לא מציית לחוק.
בנוסף לעונש החדש, חוקקה ממשלת ישראל נהלים ליישום החוק. מוסדות ציבוריים חייבים ליישם מכסת חובה של אנשים עם מוגבלויות. החוק דורש שלפחות 5% יהיו מורכבים מאנשים עם מוגבלויות. גם ארגונים פרטיים חייבים לעמוד במכסה על ידי הבטחת ייצוג הולם בקרב עובדים נכים. החוק נחקק כדי להקל על בעלי מוגבלויות.
החקיקה החדשה כוללת גם קווים מנחים ליצירת אתרים נגישים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בישראל מתייחס לעקרונות הנגישות אך אינו מתייחס לנגישות האינטרנט. עם זאת, יש צורך בארגונים שיפתחו וייצרו תוכנה וציוד זמינים לאנשים עם מוגבלויות. החוק גם מטיל את האחריות על ארגוני תמיכה חברתית ועל הממשלה. למרות שהחוק אינו מזכיר נגישות רשת לפי שם, הניסוח מותיר מקום לעקרונות נגישות רשת.
ממשלת ישראל התייחסה גם לנטל הכלכלי של אנשים עם מוגבלויות. החוק מאפשר לאנשים עם מוגבלויות לקבל קצבת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי ותעודת נכות. תעודות אלה מספיקות לעתים קרובות כדי להבטיח הנחה במוסדות פרטיים וציבוריים רבים. אדם עם נכות זכאי לסיוע כספי אם יש לו אחד. החוק אינו מגביל את זכויותיהם של הנכים לרכוש בית.
השפעת אי ־ דבקות בתקנות
השיניים החוקיות של IS 5568, חוק הנגישות המחייב בישראל, חדות יותר מאלו של סעיף 508 בארצות הברית. על פי חוק זה, ישות חייבת לעמוד בדרישות החוק, או לעמוד בפני התדיינות אזרחית מצד אדם או קבוצה מוגבלים. התובעת צריכה רק להוכיח שהוא או היא לא הצליחו לגשת לתוכן האתר. אדם נכה יכול גם להגיש תביעה ייצוגית נגד האתר באמצעות IS 5568.
IS 5568 מבוססת על אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות בעלי מוגבלויות. אמנה זו דורשת שכל ICT יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלויות על ידי מדינות חברות. הוא גם שואב השראה מהקווים המנחים WCAG2.0 של קונסורציום האינטרנט העולמי, אשר נוצרו כדי להפוך את אתרי האינטרנט לנגישים יותר. בשנת 2012 אימצה ישראל את אמנת האו “ם.
למרות זאת, על אזרחי ישראל להידרש להצטרף לארגון ביטוח בריאות כדי לקבל שירותי בריאות חיוניים. שירותי מפתח אחרים שאינם נגישים לנכים הם בריאות, שירותים פיננסיים וביטוח. אי ־ דבקות בחוקי נגישות מחייבים עלולה להוביל לשורה של בעיות משפטיות, כלכליות ובריאותיות. על ידי יישום מדיניות זו, הממשלה מקווה לבטל את האפליה מול בעלי מוגבלויות.
נכתב בשיתוף הנגשה +
